המדריך לצילום משחק כדורסל
המצלמה המומלצת, הציוד הנוסף הנדרש, אופן ההתקנה וההפעלה - כל מה שתצטרכו לדעת בכדי לשחרר את הנייד במשחק, להנות ולדעת שהכל מתועד.
מתאים להורים שלא רוצים לפספס אף רגע, לאגודות שאין להם תקציב למערכת צילום אוטומטית קבועה באולם או למשחקי חוץ.
אולי אתם הורים לילד שמשחק כדורסל (או כל משחק כדור למעשה) ונמאס לכם להחזיק את הטלפון כל המשחק, רק כדי לפספס את המהלך הכי טוב של הילד. אולי אתם מאמנים שרצו להראות לילדים מה עשו נכון (או לא) במשחק האחרון, אבל לאגודה שלכם אין מצלמה קבועה באולם. כך או כך, סביר להניח שהקלדתם בזמן זה או אחר את השאלה: איך מצלמים משחק כדורסל?
אני יודעת כי הייתי שם. כאמא לשני ילדים שמשחקים מגיל 9, גם אני רציתי לתעד. ואחרי עשרות סרטונים רועדים ופספוסים מעצבנים, הבנתי שחייבת להיות דרך נוחה יותר. אז חקרתי, ניסיתי, ועכשיו אני בשלה לחלוק איתכם את כל מה שלמדתי. ואני יכולה להרגיע אתכם – גם אם אתם לא 'טיפוסים טכניים', וכל העניין מלחיץ אתכם, אני מבטיחה שהמדריך מיועד גם למי שאין לו כל ידע בצילום, ואין לו סכומי כסף גדולים להשקעה.
צילמת את זה?! אויש נו, בדיוק לא לחצתי..
הנטייה הטבעית שלנו היא להשתמש במה שזמין – הטלפון הנייד. ואכן, ברוב המכשירים יש מצלמה מצוינת. אלא שצילום בעזרת הטלפון בעייתי מכמה סיבות:
-
זווית הצילום לא רחבה מספיק – מה שאומר שהצילום תופס רק חלק של המגרש כל פעם, ודורש מאיתנו לאחוז בטלפון כל המשחק ולהזיז אותו מצד לצד. יש אומנם בשוק כל מני מכשירים שמבטיחים זיהוי תנועה ותזוזה – אבל מניסיון אישי, הם מפספסים יותר משהם קולטים, ואז אתם מקבלים משחק שחצי ממנו התרחש מחוץ לצילום.
-
סוללה – מעטים הטלפונים שיצליחו לצלם משחק שלם ורציף מבלי שתגמר הסוללה, ולרוב לא נמצא שקע להטעין תוך כדי.
-
מקום אחסון – צילום באיכות טובה מספיק כדי לעשות איתה משהו בסוף, תופס המון מקום, ולרוב הטלפון שלנו מלא גם ככה.
אז לאחר לא מעט ניסיונות, זנחתי את מכשיר הטלפון, וחיפשתי חלופה. ניסיתי מצלמות וידאו פשוטות, ואפילו אחת טובה מאוד, אך גם הן אכזבו, בעיקר בגלל זווית הצילום – שאינה רחבה מספיק למגרש מלא. זה דרש ממני להזיז את המצלמה רחוק מאוד כדי לקלוט את המגרש כולו, והילדים נראו כמו נמלים קטנות.
אבל למה לא לצלם פשוט בטלפון?
הפתרון הגיע מזווית לא צפויה – מצלמת אקסטרים. באותה התקופה רכשתי GoPro לצרכים אחרים, ומאחר והיא הייתה בבית החלטתי לנסות אותה. התוצאה השאירה אותי המומה.
היתרונות של מצלמות האקסטרים (לא בהכרח גופרו, למעשה מרבית המצלמות יעשו את העבודה) ברורים:
-
זווית הצילום – למרבית מצלמות האקסטרים יש זוויות צילום מאוד רחבות (בגופרו זה נקרא superview), מה שמאפשר למקם את המצלמה קרוב יחסית למגרש, ועדיין לקלוט את כולו.
-
מיקום המצלמה – למצלמות אקסטרים יש המון אביזרים, שמאפשרים לחבר אותן כמעט לכל דבר באולם (מעקה, כיסא, מוט).
-
זמן צילום – משחק ממוצע בליגות הצעירות נמשך לרוב כשעה ורבע לכל היותר. מניסיון, בהגדרות מצלמה נכונות ניתן לצלם משחק שלם ללא צורך בהחלפת סוללה. למשחק כדורגל (שעורך כמעט שעתיים) נדרש להחליף סוללה אחת, וזה לוקח בדיוק 30 שניות.
-
איכות הצילום – במצלמות האקסטרים החדשות ניתן לצלם ב 4k ובפריימים גבוהים (הסבר מפורט בהמשך) מה שמאפשר לעשות תקריבים בלי פגיעה באיכות בעריכה, יתרון מאוד משמעותי בצילום ספורט.
כאמור, כל מצלמת אקסטרים ממוצעת תעשה את העבודה, ואין צורך דווקא במצלמה המתקדמת ביותר. אם מוסיפים למחיר המצלמה גם אביזר חיבור, כרטיס זיכרון מתאים ואפילו סוללה נוספת לגיבוי, ניתן בהשקעה של בין 1000-1500 ₪ (תלוי בסוג שבחרתם) להשיג את כל הציוד הנדרש. מדובר בהשקעה חד פעמית, שמספקת תוצר איכותי וכייפי מאוד – והבונוס הוא שהמצלמה תשמש אתכם גם בטיולים וכל פעילות
מצלמה קטנה גדולה
חשוב לומר, הרשימה כאן היא רשימת הציוד שאני משתמשת בו. אני לא מקבלת כסף מאף אחת מהחברות האלה, ואין לי שום אינטרסים כלכליים בעניין. לכל מוצר כאן יש חלופות יקרות/זולות יותר לפי טעמכם. אבל אם אין לכם כוח להתחיל לעשות מחקר בעצמכם, ובא לכם רשימה מוכנה, להלן רשימה של הציוד שאני משתמשת בו (שאת כולו רכשתי ב KSP אבל תוכלו למצוא אותו כמעט בכל חנות שמוכרת ציוד צילום).
-
מצלמה - גופרו הירו 9 (מחיר כ- 1,100 ₪) – ואם החלטתם ללכת על אופציה זולה יותר, אישית אני מציעה לבחור מצלמה שמסוגלת לצלם 4k ב 60fps לפחות, מה שמאפשר עריכה איכותית גם בהילוך איטי אם רוצים.
-
כרטיס זיכרון 128 ג'יגה u3 (כ-50 ₪ של סמסונג) - משחק ממוצע באיכות 4k תופס בערך 35-40 ג'יגה אז בהחלט אפשר להסתפק בכרטיס 64 ג'יגה. אני אוהבת שיש לי מרחב אם אין לי זמן להעתיק מיד למחשב. מה שכן צריך להתעקש עליו הוא שהכרטיס יהיה u3 ולא u1, שהוא הייעודי למצלמות אקסטרים.
-
אביזר חיבור – יש המון אביזרים שאפשר לחבר איתם את המצלמה לכל דבר כמעט. אני אישית רכשתי שניים כאלה:
-
קליפס מגנטי מסתובב למצלמת גופרו (79 ₪ ב KSP) – מעבר לזה שהוא מאפשר התחברות לכל מעקה זכוכית שיש באולמות רבים, אני אוהבת בטיולים לחבר אותו לתיק ולצלם רציף – אביזר מאוד נחמד ויעיל.
-
תושבת לצינורות Large Tube של גופרו (149 ₪) – אצלנו באולם הבית יש מעקות עגולים, אז התושבת הזאת נתנה לי את המיקום האידיאלי למצלמה.
-
-
סוללה סוללת אינדורו (סביב 100 ₪) – המצלמה עצמה מגיעה כבר עם סוללה נטענת של גופרו (כחולה). אישית בחרתי לרכוש סוללה נוספת של אינדורו (לבנה) כי היא נותנת עוד 10-15 דקות, מה שמבדיל בין לצלם משחק שלם ברצף לצורך להחליף סוללה ברבע האחרון, וגם מאפשרת לי סוללת גיבוי במקרה ויש צורך להחליף באמצע. לגבי הטענה – ניתן להטעין כל סוללה כשהיא בתוך המצלמה על ידי כבל micro-usb רגיל (אם יש לכם אנדרויד, בטח יש לכם בבית). אני רכשתי מטען ייעודי, שניתן להטעין בו שתי סוללות במקביל, כדי לקצר זמנים, אבל זה ממש לא הכרחי.
תכלס, במה את משתמשת?
פתחו את הקופסא שבה הגיעה מצלמה, הוציאו אותה, את הסוללה והכבל. הכניסו את הסוללה למצלמה לפי המדריך שהגיע איתה וחברו את המצלמה למטען. לרוב ידרשו כמה שעות בכדי להגיע לטעינה מלאה. בנתיים, אם רכשתם גופרו, אני ממליצה להוריד לטלפון את האפליקציה שלהם – GoPro Quik – שמאפשרת חיבור מהטלפון למצלמה ושליטה על המצלמה מהנייד. במקביל הוציאו את כרטיס הזיכרון שרכשתם והכניסו אותו בחריץ הייעודי, שבגופרו צמוד לסוללה, עד שתשמעו קליק והוא יישאר בפנים.
כשהמצלמה טעונה, הדליקו אותה על ידי לחיצה ארוכה על הכפתור בצד המצלמה. בהדלקה ראשונית תדרשו לבחור שפה, לאשר עניינים משפטיים, והמצלמה תציע לכם להתחבר לאפליקציה. אני אישית ממליצה לחבר, אבל זו לא חובה. אם החלטתם לחבר, פשוט פתחו את האפליקציה, ובלשונית האחרונה שנקראת gopro, מצד ימין למעלה לחצו על פלוס והאפליקציה תזהה את המצלמה, תבקש מכם לאשר חיבור ותוסיף אותה.
היתרון הגדול ביותר בחיבור הטלפון הוא האפשרות לצפות בצילום דרך הטלפון. כשמתקינים את המצלמה בגובה רב, ואין נגישות למסך האחורי כדי לראות אם היא מכוונת נכון – לחיצה על enable preview מאפשרת לראות במסך הטלפון את הצילום הנקלט ולתקן את מיקום המצלמה או הזווית שלה אם צריך.
טוב קניתי, מה עכשיו?
את ההסבר לגבי ההגדרות הרצויות לצילום משחק כדורסל אתן כאן לגבי מצלמות גופרו, אבל העקרונות נכונים לכל מצלמה. אם תרצו לדעת קצת יותר על מה אומרת כל הגדרה, הכנתי לכם מילון קטן למתקדמים בסוף המדריך, אבל הוא ממש לא הכרחי.
למצלמה יש אופציה של צילום סטילס, וידאו או הילוך איטי. אפשר לנוע בין האופציות על ידי החלקת המסך האחורי שמאלה וימינה כשהסמל למעלה מראה לכם באיזה מצב אתם. וודאו שאתם במצב וידאו.
על גבי המסך למטה יופיע הכיתוב standard, שכולל את הגדרות הצילום הסטנדרטיות. לחצו עליו ואז יפתח לכם תפריט בו תוכלו לנוע בין מצבי צילום שונים. גללו עד למטה, לחצו על הפלוס וצרו מצב חדש.
במסך הראשון בחרו Mode וידאו ואז יפתח מסך שכותרתו choose settings. תיפתח לכם טבלת הגדרות. לחצו ראשית על res/fps ובחרו 4k 30fps, ואז לחצו על החץ הקטן משמאל למעלה על מנת לחזור לטבלה. את Lens השאירו בשלב זה על wide, אבל קחו בחשבון שייתכן ותצטרכו לשנות ל superview אם אתם ממקמים את המצלמה ממש קרוב למגרש. לחצו על Hypersmooth והורידו עד למטה לביטול. זה נועד למנוע תזוזות כשהמצלמה מוחזקת ביד או בתנועה, והמצלמה שלכם תהיה מקובעת וחבל על זמן הסוללה שזה אוכל.
את יתר ההגדרות אתם יכולים לעזוב, למעט shutter speed, שאני אישית קובעת ככפול 4 מה FPS (זאת אומרת 120) – ואם תרצו להבין למה, ומה מקובל בצילום רגיל, אתם יכולים לקרוא על זה במילון למתקדמים למטה.
אחרי שסיימתם לחצו על החץ העליון משמאל, ובחרו לכם "שם" להגדרות הקבועות שבחרתם. לצערי בגופרו 9 ניתן לבחור רק מתוך רשימה סגורה, ואין שם שבאמת מתאים בדיוק, אבל זה לא משנה – העיקר שתזכרו מה השם שבחרתם, והשאירו את המצלמה עליו כשאתם מצלמים משחק. עכשיו כל שנותר הוא ללחוץ על הכפתור העליון, והמצלמה תתחיל לצלם.
אבל באיזה הגדרות לבחור?
מיקום המצלמה תלוי כמובן בשני נתונים – מיקום, ואמצעי חיבור. המיקום האידיאלי שיאפשר תפיסת כל המגרש הוא מקביל לקו האמצע, וכ 3-4 מטרים משוליי המגרש. כשאיתרם את המיקום, חפשו אמצעי לחבר את המצלמה. זה יכול להיות מעקה, עמוד, רמפה או אפילו כיסא. לא משנה מה, העיקר שניתן לחבר אליו את המצלמה בלי שהצילום יוסתר מדי פעם על ידי אנשים שעוברים, או ילדים שישחקו איתה. לצורך זה יש לנו את אביזרי החיבור – שמאפשרים חיבור כמעט לכל דבר. אם לא מצאנו שום נקודה טובה, אפשר לנסות להשתמש בחצובה, וכצלמת, יש לי כזו – אבל האמת היא שעדיין לא נתקלתי במצב שנדרשתי לה. תמיד אפשר למצוא איזה מדף/מוט/מעקה שנמצא במיקום טוב.
אחרי שמיקמתם את המצלמה, בדקו במסך האחורי של המצלמה או בטלפון (האפקליציה תזהה אוטומטית ברגע שתדליקו אותה) שכל המגרש אכן נראה בצילום. שימו לב שהמסך הקדמי לא מראה את כל הצילום, אלא האחורי בלבד. וודאו שאתם על וידאו, ועל ה setting שהגדרתם מראש, ולחצו על הכפתור העליון להתחיל את ההקלטה (בזמן הצילום עצמו מסך ה preview בטלפון יכבה ותוכלו רק לראות את מצב הסוללה וכמה זמן הוקלט).
*שימו לב – ייתכן שכשתפעילו את המצלמה תראו שהמסך מהבהב. בלי להיכנס להסבר טכני מדי - זה קשור לתדירות רשת התאורה במקום. כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס ל preferences בהגדרות ולשנות את הגדרת ה Anti-flicker מ 60Hz ל- 50Hz וההבהוב יעלם. אל תתעלמו כי ההבהוב יופיע גם בצילום עצמו ויהפוך את הצפייה למאוד לא נעימה.
במחצית אני נוהגת להפסיק את המצלמה (שוב על ידי לחיצה על הכפתור העליון) על מנת לחסוך מקום וזמן סוללה. אם ראיתי שהסוללה נמצאת על פחות מ 50% אני נוהגת להחליף סוללה, אבל לרוב אין צורך בזה. מה שכן, אם הפסקתם, אל תשכחו לחזור וללחוץ עליו כשמתחילה המחצית השנייה (ואל תשאלו למה אני אומרת לכם את זה...).
מיקום המצלמה
צילמתי, איך אני רואה את זה?
בכדי לצפות או לערוך את מה שצילמתם צריך קודם להעביר את החומר למחשב (עקרונית אפשר לעשות הכל דרך האפליקציה אבל זה איטי ומסורבל מדי לטעמי). הוציאו את כרטיס הזיכרון מהמצלמה, הכניסו אותו למתאם שהגיע איתו (ריבוע מעט גדול יותר עם חריץ שלתוכו נכנס הכרטיס הקטן) והכניסו אותו לחריץ הייעודי במחשב (אם יש לכם מחשב מאוד ישן ייתכן ואין לכם כזה ותדרשו לקנות קורא כרטיסי זיכרון).
תחת המחשב שלי יופיע הכרטיס (או יפתח אוטו'). כנסו לתיקייה שנקראת DCIM ושם תראו רשימה של קבצים רבים. הסיבה לכך היא שהמצלמה חותכת את הצילום למקטעים כדי לא ליצור קבצים גדולים מדי. אורך כל מקטע תלוי באיכות הצילום, אבל ב 4k 25/30 fps כל מקטע יהיה בערך 8:45 ד' . לכל קובץ יהיו עוד 2 קבצי משנה עם שם זהה אבל סיומת שונה – אבל רק אחד מהם יהיה קובץ וידאו, שהוא הגדול מבין השלושה. בחרו רק את הקבצים הללו והעתיקו אותם למחשב.
כעת זה תלוי בכם – ניתן להשתמש כמעט בכל תוכנת עריכה פשוטה (כולל זו החינמית שמגיעה עם הווינדוס) ופשוט לחבר את הסרטונים לפי הסדר הכרונולוגי (הם ממוספרים במספר ארוך אבל הסיומות משתנות בהתאם לסדר הכרונולוגי). אני אוהבת גם להוריד חלקים מתים (אם צילמתי רציף, כמו המחצית ולפעמים אפילו פסקי זמן אם יש לי סבלנות). לבסוף מייצאים את התוצאה – כאשר אם המטרה היא להעלות את המשחק ליוטיוב, מספיק באיכות HD כדי לייצר קובץ קטן יותר, ואם רוצים לצפות אחר כך במסך גדול אפשר ב 4k לאיכות מיטבית. בכל מקרה לא הייתי מוחקת את קבצי המקור האיכותיים, למקרה שתרצו בשלב מסוים להכין סרטוני היילייט.
בחלק זה של המדריך אנסה לתת מושג מאוד כללי לגבי מושגים בסיסיים בעולם הצילום, ואז אמליץ באילו הגדרות לבחור בכדי לצלם באופן איכותי. חשוב לומר, לא צריך באמת להבין לעומק את משמעות כל אחת מההגדרות בכדי לצלם בהצלחה משחק. הסקירה הזאת נועדה למי שרוצה להבין טיפה יותר למה נבחרה הגדרה מסוימת ולא אחרת. ניתן בהחלט להסתפק בהגדרות הבסיסיות שבמדריך למעלה.
יחס גובה רוחב (aspect ratio) – כשמו כן הוא. היחס בין הגובה לרוחב של הסרט אותו אתם מצלמים. רוב המצלמות מאפשרות צילום ביחס של 16:9 (מסך רחב) או 4:3 (כמו הטלוויזיות של פעם). מאחר ואנחנו מנסים לתפוס כמה יותר מהמגרש, עדיף כמובן צילום במסך רחב 16:9.
רזולוציה - רזולוציה מבטאת את מספר הפיקסלים הנמצאים ברוחב התמונה, ומספר הפיקסלים הנמצאים בגובה התמונה. במילים פשוטות יותר, זה מבטא את איכות הצילום. רזולוציה יכולה לנוע בין HD שהיא הנמוכה ביותר (720 * 1280), דרך FHD (1080 * 1920), 4k (2160 * 3840) ועד לרזולוציות של 8k במצלמות מתקדמות ממש. ככל שבוחרים בצילום באיכות גבוהה יותר הקובץ שנוצר גדול יותר, אך גם איכות הצילום טובה יותר. אני אישית ממליצה על צילום ב 4k. צילום ב FHD נראה בסדר, אבל ברגע שמנסים לערוך את הסרטון, ולעשות זום רק על מחצית המגרש בה מתרחשת ההתקפה הרלוונטית, הוא הופך מטושטש.
Fps – ראשי תיבות המדברות על מספר הפריימים בשנייה שהמצלמה קולטת. בפשטות, ככל שהמספר גבוה יותר, יש אפשרות להאט את הסרט בעריכה מבלי לפגוע באיכות שלו. הנתון הרגיל לצילום הוא 30/25 fps. למה שני מספרים? זה כבר עניין אחר הקשור לאזורי שידור. ארה"ב ואמריקה משתמשים בשיטת שידור הנקראת Ntsc לעומת אירופה (ואנחנו) שמשתמשים בשיטת שידור של PAL. בלי להיכנס יותר מדי לעניינים טכניים, אומר שהשיטה האמריקאית משדרת ב 60 מגה הרץ, ולכן עובדת עם 30 Fps והכפולות שלה (60, 120 וכד'), ואילו השיטה שלנו (האירופאית) משדרת ב 50 מגה הרץ, ולכן עובדת עם 25 Fps והכפולות שלה (50, 100 וכד').
תיאורטית היה כדאי לצלם ב FPS כמה שיותר גבוה, בכדי לאפשר הילוך איטי חלק בעריכה, אלא שכאן נכנסים גם שיקולים נוספים כמו המקום שהסרט תופס (ככל שיש יותר פריימים, הקובץ גדול יותר), או התחממות המצלמה (ככל שהמצלמה מצלמת באיכות גבוה יותר, יש יותר סיכון שהיא תתחמם ותכבה את עצמה כעבור 20-25 דקות). בסופו של דבר, צילום של משחק שלם אני משאירה על 25 fps. אם אני על המגרש עצמו מצלמת אימון, או אפילו קטעים מהמשחק, אני מעלה את הנתון הזה ל 50 או אפילו 100 fps.
Lens – במרבית מצלמות האקסטרים יש אופציה לשימוש בעדשות שונות המורכבות על המצלמה, ובכך לשנות את זווית הראיה. בגופרו 9 שבה אני משתמשת יש 4 אופציות, כשהצרה מכולן היא Narrow והרחבה ביותר היא SuperView. הבחירה בסוג העדשה תלויה במרחק שאנחנו ממקמים את המצלמה. ככל שהיא קרובה יותר למגרש כך נצטרך להשתמש בעדשה רחבה יותר. הבעיה העיקרית בשימוש בעדשה הרחבה ביותר הוא אפקט 'עין הדג' העגול בצילום, שאני אישית פחות אוהבת. לכן אני משתדלת למקם את המצלמה מעט יותר רחוק מהמגרש, וכך להשתמש בדרגה אחת פחות – שהיא wide. כשהמצלמה ממוקמת ממש רחוק וגבוה מהמגרש, ניתן להשתמש גם ב Linear, עדשה שהיא ללא כל עיוות בתמונה.
ההגדרות שציינתי מעלה יהיה תחת הגדרות הבסיס בכל מצלמה. מעבר אליהן, יש 2 הגדרות שהייתי נוגעת בהן בקטגוריה המורכבת יותר של ההגדרות שנמצאות תחת הכותרת Protune:
Shutter speed – נתון נוסף שאני בוחרת להתייחס אליו הוא מהירות הצמצם (כמה מהר הוא נפתח ונסגר). הנתון הזה נספר בשברים 1/25, 1/50 וכד'. כלל הזהב בצילום אומר שצריך לבחור במהירות צמצם שהיא כפולה של מספר הפריימים. למשל, אם מצלמים ב 25 fps אז מהירות הצמצם צריכה להיות 1/50, וכן הלאה. אלא שבספורט, בעיקר אם יש תנועות מהירות מאוד, הכלל הזה מייצר תמונה קצת מרוחה. אם רוצים לשמור על החדות, אבל לא לעלות במספר הפריימים, הטריק הוא שמהירות הצמצם תהיה גבוהה פי 4 או יותר אפילו ממספר הפריימים. אישית, למדתי שצילום ב 25 fps עם מהירות צמצם של 1/100 מונעת מריחות של התנועה בזמן הצילום, גם כשהתנועה מהירה מאוד.
Iso – זה בעצם מדד הרגישות של חיישן המצלמה לאור. ככל שהערך גבוה יותר, התמונה תהיה בהירה יותר. במצלמות אקסטרים המדד הזה מתאים את עצמו לרמת התאורה במקום, ולכן אני ממליצה לקבוע את המינימום ל 100 ואת המקסימום ל 1600 ולתת למצלמה לעשות את שלה. מה שכן, לא הייתי קובעת ערך גבוה מ 1600 שאז התמונה מתחילה להיראות מעט מגורענת.